עתירות לבג"צ

בג"צ 2828/06  מלכה דרוזדובסקי ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי מעניק לזכאים גמלת סיעוד הגמלה המוענקת כשירותים ע"י מטפלים המועסקים ע"י חברות שונות. בשנת 2002 המוסד לביטוח לאומי הוציא הנחיה ודרש מהחברות המעסיקות את המטפלים כי לא יועסקו מעתה והלאה מטפלים מעל גיל 70 ומטפלים שעברו גיל זה תופסק עבודתם לאלתר. העמותה עתרה לבג"צ בטענה כי ההנחיה מפלה על רקע גיל, והיא מנוגדת לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988.

בג"צ 4487/06  ד"ר בנימין קלנר נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח'

בג"צ 4487/06 בנימין קלנר נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח', העתירה עוסקת אף היא בהפליית עובדים זקנים על רקע גילם.  העמותה עתרה  יחד עם ד"ר בנימין קלנר נגד בית הדין הארצי לעבודה בעקבות פסק דינו ע"ע 107/05 ד"ר בנימין קלנר נגד נציב שירות המדינה מכרז (לתפקיד רופא מנהל התעופה האזרחית) הכולל בתוכו איסור על השתתפותם המלאה של עובדים מבוגרים אך רק בשל גילם הכרונולוגי וללא קשר ליכולותיהם האישיות ולצרכי התפקיד אליו הם מתמודדים.

שתי העתירות הראשונות של העמותה בג"צ 2828/06 מלכה דרוזדובסקי נגד המוסד לביטוח לאומי ובג"צ 4487/06 קלנר נגד בית  הדין הארצי לעבודה, עסקו בזכות לעבוד בזיקנה ומניעת הפליית עובדים זקנים רק בשל גילם, נדחו. עיקר טענת המדינה ובית המשפט לדחיית העתירות היא בהסדר הפרישה הכרונולוגי, גיל הפרישה האחיד  הנהוג במדינת ישראל. הגם שהעתירות נדחו הן זכו לדיונים מעמיקים ולא נדחו על הסף. בשנת 2010 פרסם המוסד לביטוח לאומי חוזר חדש (אגרת 208) ובו למעשה שינה את מדיניותו ואימץ את תפיסת עולמה של העמותה – לפיה בכפוף לתנאים מסויימים, יהיו רשאיות חברות הסיעוד להעסיק מטפלים גם מעל גיל 70. העמותה מברכת את המוסד לביטוח לאומי על שינוי גישה חיובי זה, ושמחה שעמדתה בסופו של יום התקבלה.

בג"צ 5685/08 - כנגד מדיניות המשרד לענייני גימלאים

בעתירתה העמותה טענה כי המבחנים להענקת תמיכות כספיות מטעם המשרד אינם סבירים והם מפלים לרעה ארגוני סינגור. בין היתר, נטען בעתירה כי הקריטריונים הדורשים פעילות מגוונת במתן שירותים ( ייעוץ משפטי ומתן הלוואות ולחצני מצוקה) אינו מתיישב עם גופי זכויות וסינגור על זקנים המומחים אך ורק בתחום הזכויות בזיקנה.  לאחר דיון בבית  המשפט העתירה נמחקה לאור המלצת בית המשפט.

בג"צ 7957/07 עוזי שדה ואח' נגד המשרד לבטחון פנים

הבג"צ הוגש כנגד מדיניות המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל והמשמר האזרחי לפיה לא תותר הפעלת מתנדבים שגילם עולה על 67. בעתירתה העמותה, יחד עם שני מתנדבים שנפגעו מנוהלי המשמר האזרחי, טענו כי הפליה המעוגנת בנוהל אינה חוקית היות והיא מפלה מתנדבים רק בשל גילם מתוך תפיסת עולם סטריאוטיפית של הזיקנה. העמותה טענה, בין היתר, כי מדיניות זו מנוגדת לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ולפסיקתו הקודמת של בית המשפט העליון.  בית המשפט העליון בפסק דינה של כב' השופטת א' חיות דחה את תביעת העמותה כנגד הגבלת גיל המתנדבים לקבלה ולהפסקת התנדבות. בית המשפט העליון קבע כי נוהל זה אינו מפלה מתנדבים מבוגרים. עוד נפסק כי מדובר בנוהל סביר בהינתן החפיפה בין מהותם ואופיים של המשימות והתפקידים המוטלים על שוטרים ועל מתנדבים הפורשים מהמשטרה מוקדם יותר מגיל 67, והאפשרות לחריגים להתנדב מעל גיל 67 כאמור אך לא יותר מ- 72  ובתפקידים מסוימים 75.

בג"צ  44/09 פאטמה סנדאקלי נגד שר הרווחה והמוסד לביטוח לאומי

העמותה הגישה עתירה לבג"צ כנגד אי הקמת ועדות ערר, כנדרש בחוק, בעניין דחיית גמלת סיעוד לזקנים. העמותה טענה בעתירה כי אי הקמת ועדות הערר המקומיות פוגעות בזכותם של הזקנים, שתביעתם לגמלת סיעוד נדחתה, להליך ערר נגיש, פשוט ומקצועי. בעקבות העתירה לראשונה הוקמו ועדות הערר בפועל והן פועלות עד היום בהצלחה כך שכיום מי שנדחתה תביעתו לגמלת סיעוד מגיש ערר פשוט ומהיר במקום תביעה לבית הדין לעבודה. בנוסף, נעשה תיקון לחוק המאריך את הוראת השעה ומאריך את תוקף ועדות הערר.

בג"צ 1192/12 בעניין פלונית נגד משרד הרווחה, משרד הבריאות והקרן לטיפול בחסויים

העתירה הוגשה כנגד הוצאת פלונית בצו לפי חוק הגנה על חוסים למחלקה סגורה לתשושי נפש בית אבות. פלונית בעלת הכנסה נמוכה אינה יכולה עוד לשלם עבור המטפלת הביתית הצמודה ועל כן רשויות הרווחה מבקשים להעבירה למסגרת מוסדית לצמיתות. העמותה ייצגה את עניינה של פלונית שהוא עקרוני וסיפור של רבים אחרים לפיהם המדינה מוכנה לממן "קוד" את עלות השהות בבית אבות על סך כ- 10,000 ₪ אך אינה מוכנה להשלים את הסכום החסר לפלונית כ- 1,000 ש"ח כדי להמשיך ולהתגורר בביתה ולקבל טיפול ההולם את צרכיה. בעקבות הגשת העתירה, ובצו זמני, בית המשפט העליון קבע כי יש להשאיר את פלונית בביתה באמצעות תשלום גמלה לשירותים מיוחדים מהביטוח הלאומי ומימון ביקור מרכז יום על ידי משרד הרווחה ועיריית חיפה. כמו כן נקבע כי הפלונית תבקר במסגרת מוסדית אחר לשבוע כדי לצמצם את עלויות העסקת המטפלת בסופי השבוע. הגם שהעתירה נדחתה, בזכות העתירה נמצא פתרון מלא ומעשי למניעת העברתה של פלונית למוסד והשארתה בביתה בדיקו כפי שרצתה.

בגץ 2857_13 עמותת המשפט בשירות הזיקנה נ משרד המשפטים

עמותת המשפט בשירות הזיקנה הגישה בימים אלה עתירה לבג"צ 2857/13 נגד האפוטרופוס הכללי ונגד משרד הרווחה כנגד היעדר פיקוח והכשרה של אפוטרופוסים הממונים לטיפול בחסויים. בעתירה טענה העמותה כי זכותם של אנשים שמונה להם אפוטרופוס, זקנים וחסויים אחרים, לקבל טיפול מסור, איכותי ומקצועי ולהיות בטוחים כי האפוטרופוס שהתמנה בעניינם קיבל הדרכה והכשרה ופעולותיו מפוקחות הן לגבי ניהול הכספים והם לגבי טיב הטיפול האישי אותו הוא מעניק. עוד נטען כי למיטב ידיעת העותרת, ובהתבסס הן על דוחות מבקר המדינה, והן על התבטאויות מצד המשיבים עצמם - זה אינו המצב השורר היום: הפיקוח שמפעילים המשיבים הינו חלקי בלבד, נוגע לענייני הניהול הכספי בלבד, אינו כולל הכשרה או סטנדרטים מקצועיים-טיפוליים מצד יחידים ותאגידים, ויוצר מציאות של "כשל פיקוח" במסגרתו חסויים וחסרי ישע אשר מונו להם אפוטרופוסים אינם זוכים להגנה ולטיפול הראויים. עתירה זו הוגשה לאור פניות רבות המגיעות לידי העמותה ולאור המלצות מבקר המדינה בדוחותיו בשנים האחרונות (1991, 2003, 2012) אשר במסגרתם חזר והתריע על הפגיעה בזכויות החסויים והיעדר מענה מצד המשיבים לפגיעה זו. כלשונו של מבקר המדינה, מדובר בהפקרת החסויים על ידי המדינה ולמרות העובדה שחלפו למעלה מ- 20 שנה מאז המלצותיו הראשונות בעניין, עדיין הפיקוח אינו ראוי ולא ניתנה תגובה הולמת לעניין על ידי המשיבים על רקע כישלונם המתמשך וארוך השנים של המשיבים, העמותה ביקשה מבג"צ כי יורה על המשיבים לנמק: א. מדוע לא יפעילו את סמכותם החוקית והמנהלית על מנת להקים מנגנון מנהלי אשר יפעל לפקח באופן מקצועי, מלא ומקיף על פעילותם של אפוטרופוסים (יחידים ו/או תאגידים), שמונו מכוח צו שיפוטי, לשם הגנה וניהול ענייניהם של חסויים, לרבות עניינים כספיים, עניינים רפואיים, ועניינים אישיים. ב. מדוע אינם פועלים ליצירת מסגרת ארגונית-מקצועית אשר תעניק הכשרה מקיפה לבני משפחה וליחידים וארגונים אחרים שמונו על ידי בתי המשפט המוסמכים לשמש כאפוטרופוסים, ולקביעת סטנדרטים ואמות מידה מקצועיות כתנאי להתמנות כאפוטרופוס ליחידים ותאגידים כאחד שאינם בני משפחה של חסויים. ג. מדוע המשיבים אינם מממשים את הצעתם להקים יחידה מנהלית משותפת, כפי שהוצע בעבר על ידי המשיב מס' 1, לפיקוח על אפוטרופוסים לעניינים אישיים על מנת להבטיח פיקוח מלא ואפקטיבי גם על טיב הטיפול הניתן לחסויים, כל זאת תוך הקצאת משאבים הולמת לנושא.